משימתם של מנהיגי הקהילות לא היתה יכולה להתבצע ללא השותפות והתמיכה שהם זוכים לה מנשותיהם. בשיחה עם שלוש נשות מנהיגי קהילות, הן מספרות על שיתוף הפעולה עם הבעל בעשייה הקהילתית, ועל תחושת השליחות שבוערת בהן.
רבקה ארנברג היא רעייתו של הרב יהונתן ארנברג רב קהילת 'עטרת שלום' בבית שמש. לזוג ארנברג חמישה ילדים והם ממקימי הגרעין התורני 'יחד' הפועל בעיר כבר שנים רבות. לאחר מספר שנים בעיר התחיל הרב ארנברג להעביר דברי תורה ושיעורים בבית הכנסת שהיה קרוב למקום מגוריו – בית כנסת 'עטרת שלום'. "הגבאים ביקשו שהוא ייקח אחריות רחבה יותר כרב בית הכנסת, דבר ששימח אותנו מאוד אבל גם היה למטלה לא פשוטה", מספרת רבקה. "הבית כולו גוייס לטובת המשימה. במהלך השנים עמלנו על הרחבת שיעורי התורה, רשות ופעילות תורנית וקהילתית בבית הכנסת ואנו רואים פירות בעמלנו".
רבקה מספרת שבמשך השבת בעלה בקושי נמצא בבית ורוב המעמסה עליה, אבל היא שלמה עם ההקרבה הזו כי היא יודעת שהם בשליחות מיוחדת למען עם ישראל. "אני מאפשרת לו שעות רבות להיות יחד עם הקהילה, אני שומרת על הילדים כדי שיהונתן יוכל למלא את משימתו. בשבת הוא רוב הזמן בבית הכנסת. התפילות ארוכות והוא מעביר דרשות ושיעורים ואנחנו גם מארחים חברי קהילה. גם בסעודה שלישית הוא נמצא עם חברי הקהילה בבית הכנסת ומעביר שיעור". "אני ממש מעריכה את בעלי שהוא נותן את השבת שלו לעם ישראל", היא מציינת בסיפוק. ומהיכן הכוחות? אני שואל. "אנחנו מקבלים את הכוחות מהאהבה של הקהילה ומהתפקיד החשוב שלנו פה וכמובן מהקב"ה. אנחנו חייבים להיות יחד עם עם ישראל. אם אנחנו קצת נחלשים אנחנו מזכירים לעצמנו את זה".
רבקה ארגנה גם ערבי נשים בקהילה, היא אחראית על שיעור לנשים בשבת ונמצאת בקשר עם נשות הקהילה ואף מקיימת הדרכת כלות. פרוייקט נוסף בו מעורבים בני הזוג ארנברג הוא ליווי של נערים על ידי הרב ארנברג ונערות על ידי רבקה, בני העדה האתיופית, בצעדיהם הראשונים בחיק היהדות."לאורך השנים זכינו ללוות מספר בחורים ונערות מהעדה האתיופית. הם באו ממשפחות הגרות באזור,
והתחברו לבית הכנסת.הכרנו אותם בגיל התיכון וראינו שיש בהם כוח רצון גדול להתקדם. את העיקר הם עשו בכוחות עצמם, אך זכינו להיות חלק מהמהלך – פעילויות חברתיות לילדי העדה, שיעורים וסדרי פסח. פעילויות של חסד ועוד. מתוך כל זה המשיכו כחמש בחורים לישיבות הסדר מצויינות, שירתו שירות קרבי משמעותי ובחזרה לישיבה הקימו בית נאמן בישראל מתוך חיבור עמוק לתורה ומחוייבות חברתית רחבה. חלקם גם המשיכו בתחומי עבודה ולימודי אקדמיה שונים. חלקם עוד ממשיכים לשקוד בבתי מדרש ברחבי הארץ בלימודי גמרא והסמכה לרבנות. יש לנו קשר טוב איתם ומבחינתנו זהו הדבר החשוב והמרגש ביותר – לראות נערים ונערות, שחלקם באו מרקע כלכלי וחברתי לא פשוט, ובנו את עצמם באופן כל כך משמעותי. אנחנו מתפללים שימשכו בכיוון זה".
נוסח התפילה בבית הכנסת 'עטרת שלום' הוא עדות המזרח אבל זה לא הפריע או מנע מהרב ארנברג להשתלב בו בצורה חלקה. "לאחרונה ביקשו ממנו להתחזן תפילה אחת בנוסח אשכנז אבל הוא כבר הספיק לשכוח איך עושים את זה", היא מספרת בחיוך. "הקהילה מאוד מאירת פנים ומעודדת אותנו ויש לנותגובות מצויינות מהחברים לפעילות. חברי הקהילה גם מאוד מגובשים ביניהם ורק לאחרונה הם התגייסו בעזרה לאחד מהחברים שנקלע למצוקה. ואז אנחנו אומרים לעצמנו 'מי אנחנו שנמנע מעם ישראל את הטוב הזה', זה מה שמדרבן אותנו בהמשך העשייה כאן", מסכמת רבקה.
משימה זוגית
נטע ומשה פורת הדרימו עם משפחתם לבירת הנגב באר שבע מבית אל שבבנימין לפני חמש שנים. משה, מכהן כרב בית הכנסת ע"ש מסעוד אלקבץ בשכונה ד', בנוסף לעיסוקו כמדריך טיולים. רעייתו נטע היא מיילדת בבית החולים סורוקה. "באנו לגור בשכונה ד׳ כי כאן בשכונה אתה מרגיש שליחות בעצם הנוכחות",מציינת נטע, "האוכלוסייה בשכונה מורכבת מותיקים, עולים חדשים, משפחות מצוקה ואף לא יהודים שמוצאים כאן מקום זול לגור".
אנחנו מתייעצים ביחד בשאלות ובהנהגות לקהילה ורואים בכך שליחות
נטע פורת
את בית הכנסת והקהילה הם הכירו במקרה כי זה היה בית הכנסת הקרוב לביתם בו מתקיימות שלוש תפילות ביום. "קהילת בית הכנסת שלנו שונה מקהילות אחרות. חברי הקהילה המבוגרים גרים בשכונה והצעירים יותר, הדור השני, מגיעים לבית הכנסת משכונות אחרות, מכורח ההרגל של המשפחה על אף שעברו דירה".
איך היה החיבור עם חברי הקהילה כשהגעתם?
"חברי בית הכנסת קיבלו את משה במאור פנים ומיד כשראו שמדובר בבחור ישיבה הם ביקשו ממנו להעביר שיעור בין מנחה לערבית. כך היה כל יום עד שהפך לקביעות ונוסף בשבתות, אזכרות ובשמחות שמתקיימות בבית הכנסת". לפני כשנתיים, עת הצטרפה המשפחה לתנועת מעייני הישועה, מונה הרב פורת רשמית לרב בית הכנסת. "אני מגיעה לבית הכנסת בשבת בערב ובבוקר ומצטרפת באופן קבוע בסעודה שלישית למשה עם הילדים בבית הכנסת. הקשר בין חברי הקהילה הוא מאוד חם והדוק".
נטע מספרת כי העשייה בקהילה משותפת לשניהם."אנחנו חושבים כל הזמן ביחד איך להגדיל את הפעילות,איזה שיעור להוסיף, על מה כדאי לדבר איתם בשבת, יש כל הזמן דיבור על זה בבית. אני גם נותנת הערות ועוברת על הדף השבועי לחברי הקהילה לפני שמשה מפרסם אותו בבית הכנסת. אנחנו מתייעצים ביחד בשאלות ובהנהגות לקהילה ורואים בכך שליחות".
"בכל ערב שמשה נמצא בבית הכנסת ולא בבית, זו הקרבה מבחינתי", מדגישה נטע. "אני בינתיים מארגנת את הבית ונמצאת עם הילדים. גם את המשמרות שלי בבית החולים אני מסדרת בעיקר בלילות כדי שמשה יוכל להיות פנוי לקהילה בשעות היום והערב. בשבתות אנחנו ממעטים לנסוע מחוץ לעיר כדי שמשה יהיה זמין לקהילה. אחרי התפילה בשבת בבוקר יש קידוש שחשוב לי שמשה יישאר בבית הכנסת כי מדובר באנשים שזה הזמן היחיד בו הם שומעים דבר תורה ויכולים לשאול שאלות בנושא יהדות, כך שיוצא שיש לנו זמן מועט יחד בבית בשבת".
"הקהילה מאוד חמה ומפרגנת וזה מה שנותן לנו כח להמשיך בפעילות למענם כדי לחבר עוד ועוד יהודים לזהות יהודית על פי רוח הרב קוק והציונות",מסכמת נטע.
שליחות גדולה
הרב שמעון מאמן(29) מכהן כבר שלוש שנים כמנהיג קהילת הרמב"ם בטירת הכרמל, בשליחות תנועת מעייני הישועה. בשיחה עם רעייתו, שלי, היא מספרת על החשיבה המשותפת בבית לטובת הקהילה ועל השעות הרבות שבעלה נעדר מהבית מתוקף תפקידו.
שלי מאמן (26) נולדה בטירת הכרמל כך שסביבת המגורים שלה לא זרה לה. לבני הזוג שלושה ילדים והיא עוסקת בראיית חשבון. לשאלתי מה זה אומר להיות רעיית רב בית כנסת, היא משיבה מיד. "כולם בבית יודעים שאבא צריך להיות זמין לחברי הקהילה כל הזמן. אני מפנה לו את הזמן בבית כדי שיוכל להתכונן לקראת השיעורים הרבים שהוא מעביר, מתקשרים אלינו הביתה כדי להתייעץ איתו וכמובן שזה בא על חשבון הבית".
ההכנה בבית היא ארוכה ומדוקדקת כי ברור לנו שמדובר בהצלת נפשות וצריך להתייחס לכך ברגישות גדולה
שלי ממן
לקראת השיעורים שהוא מעביר אתם מתייעצים במה כדאי לעסוק ואיך לפתור בעיות שצצות בקהילה?
"בוודאי. אנחנו מתלבטים ביחד כיצד לפתור בעיות שעולות ובאילו נושאים כדאי לדון בשיעורים. ההכנה בבית היא ארוכה ומדוקדקת כי ברור לנו שמדובר בהצלת נפשות וצריך להתייחס לכך ברגישות גדולה. הוא משקיע בכך שעות רבות".
שלי מציינת כי היא נמצאת בקשר עם נשות הקהילה, בעיקר עם בנות גילה. היא מהווה עבורן כתובת לשאלות בחינוך ילדים, התאמת מוסדות לימוד ובדילמות נוספות שמעסיקות אותן. "אנחנו גם מבקרים בבתים של חברי הקהילה כדי ליצור קשר אישי יותר ולדעת מקרוב כיצדניתן לסייע בכל תחום. הייתה בעבר משפחה שביקשה שנלווה גיורת בצעדיה הראשונים ונוצר קשר עמוק עימה. למדתי איתה נושאים שונים ביהדות וליוונו אותה בכל התהליך".
קהילה בית כנסת הרמב"ם מונה כ 45- משפחות שרובן מסורתיות, נוסח התפילה הוא מרוקאי. בשבת, כמו שאר מנהיגי הקהילות, הזמן ברובו מוקדש לבית הכנסת ולפעילות הרבה בתוכו. "בשבת אנחנו מארחים בנות שרות אצלנו ומארחים משפחה מהקהילה לסעודות. בנוסף, ישנם שיעורים רבים בבית הכנסת ולכן שמעון נעדר מהבית שעות רבות. לפני התפילה לומדים איתו ומתייעצים עימו בשאלות שמטרידות אותם, אנחנו מבינים שזה הכרחי ונצרך, הוא למעשה משמש להם כמשענת".
וזה לא פוגע בזמן המשפחתי?
"זה פוגע אבל העשייה שלו חשובה מאוד. אנחנו משדרים לילדים שאבא רב בית כנסת והקהילה זקוקה לו – הם גאים בכך, אין להם הרבה 'זמן אבא' אבל הם מבינים את החשיבות".
